שמע את זה על המעשן בן 40 יום שמסרב להיגמל תוך כדי התנגדות לאחרים שמעשנים? הנואף הסדרתי שלעיתים רחוקות חוזר הביתה בלילה אך מטיף לערכים משפחתיים? האלכוהוליסט שטוען שזה בסדר לו – אבל לא לאחרים – לשתות?
אנשים כאלה קיימים והם כמובן זכאים לדעותיהם. אבל גם אני. עם כל זה בחשבון, פסק הדין שלי על אנשים כאלה הוא שהם במקרה הטוב צבועים גסים עם אפס אמינות. הטכניקה שלהם ‘עשה מה שאני אומר, לא מה שאני עושה’ מוכיחה עד כמה הם באמת בלתי סבירים וגדולים. בטח, הם אדונים לאומנות ההטפות – אבל לא יודעים כיצד לתרגל את מה שהם מטיפים.
פרסומת – הפוסט ממשיך להלן

• האם המועצה שלך היא צבועה באוויר נקי?
צבועים באותה מידה הם השטחים ההולכים וגדלים של הפוליטיקאים שהבינו לבלום אותך מהכוניות או הטנדרים הסטנדרטיים שלך, תוך שהם מאמינים שהם איכשהו זכאים להשתמש בהם. ג’ון ‘שני ג’אגס’ של העבודה ‘שני ג’אגס’ (מזכיר הנשיאה הפחות מצוין שפגשתי אי פעם) היה אחד הגרועים בסטנדרטים כפולים, אבל לא היה לבד לומר דבר אחד לפני שעשתה אחרת. לדוגמה, כאשר בוריס ג’ונסון היה ראש עיריית לונדון השמרני הוא ‘קרא לי פנימה’ כדי לעודד כיצד משרדו יכול לשכנע/לאלץ את הציבור לעבור מבנזין או דיזל לחשמל. זה בתקופה שלא היה לו רכב אחד-חשמלי טהור בצי מכוניות, טנדרים ומשאיות קולוסאלי. אילו דוגמאות לספר לימוד לתקנים כפולים.