כאשר עונת הסמינרים החגיגה הפוליטית נסגרה בשבוע שעבר, כך שפורסמו חדשות על נתוני רישום הרכב הנוכחיים: ירידה של תשעה אחוזים – אם לא מדאיגים, אם לא לא צפוי, מגמה.
אז למה לקשר בין שני הדברים? אם שוק הרכב אינו בריא יש לו השפעה עצומה על הכלכלה בבריטניה. עם זאת, לפוליטיקאים מכל החגיגות לא היה מה לומר, והעדיפו להדביק את ראשם בחול.
פרסומת – הפוסט ממשיך להלן

• רכבים חדשים וטובים ביותר משנת 2017
בבריטניה ישנם למעלה מ- 800,000 אנשים התלויים בשירות הרכב לפרנסתם. זה 800,000 אנשים שמתעלמים ממנו הפוליטיקאים.
איש לא ציפה כי מכירות הרכב ימשיכו לצמוח, אולם היעדר תנועת האינטרנט של אולם התצוגה הוא דאגה לשוק שהוא כה מכריע לבריטניה. אין לי ספק שאנשים רוצים להשיג מכוניות, עם זאת הם נבהלים משני דברים שאנו דורשים נואשות בהירות מפוליטיקאים: ברקסיט כמו גם דיזל.
עסקי הרכב מתוסכלים באופן פרטי מחוסר הכיוון של הממשלה בברקסיט, בעוד שההשפעה שיש על רוכשי בריטניה ניכרת – אמון הצרכנים הוא נמוך.
זה סיפור דומה על דיזל: הרוכשים חרדים שיש להם רכב דיזל עשוי לחסוך אותם בעתיד. דיזל מודרני ונקי הוא גשר מכריע לטכנולוגיה החדשה שתספק נהיגה ירוקה יותר. עם זאת, רוכשי דיזל פוטנציאליים דורשים ביטחון שהם לא יתחייבו למס לגן עדן גבוה או אסור לנהוג באזורים ספציפיים בשנים הקרובות.
בגרמניה אמרה הקנצלרית אנג’לה מרקל: “הממשלה צריכה לוודא שמי שקיבל כלי רכב באמונה רבה לא נענש בסופו של דבר באיסורי נהיגה.” פשוט, לא? אז מדוע ממשלתנו לא יכולה לספק הבטחות דומות?
ההנחה שלי היא שהפוליטיקאים שלנו לא מבינים מכוניות, שוק הרכב או בעלי רכב – אני מקווה שזה לא שלא אכפת להם. הגיע הזמן שהם יעלו כמו כן לאמת אותי לא נכון.
האם אתה מאמין שהממשלה בטח עושה הרבה יותר כדי לסייע לתעשיית המנועים בבריטניה? בואו נבין בתגובות למטה …